לפני שנתיים או שלוש ישבתי עם גורם בכיר באכ״א בצה״ל ודיברנו על האופן בו 8200 והיחידות הטכנולוגיות למעשה מעמיקות את הפערים בחברה הישראלית כשהן מגייסות כוח אדם שכבר מגיע עם ניסיון ורקע מהתיכון. כמובן שמצב זה מייצר יתרון למי שמגיעים מישובים מבוססים, ומעמיק את הפערים מול הפריפריה.
הדבר הזה נכון גם בהסתכלות מגדרית והפערים שצה״ל מעמיק בתעשיית ההייטק שניזונה מהיחידות הטכנולוגיות. אותו גורם אמר שלתפקידי סייבר הוא מגייס מלש״בים שמגיעים מהתיכון עם 15 יחידות לימוד במקצועות המחשב. ״ומה לעשות שתלמידות לא בוחרות במגמות האלה?״ הוא תהה באותה שיחה בה הבהיר שאין תפקידו של צה״ל להיות כור היתוך ולצמצם פערים. אם נשים לא משרתות בתפקידי סייבר, אין פלא שגם אחר כך בתפקידים בתעשייה הן מיעוט.
נזכרתי בשיחה הזו כשהתכוננתי בשבוע שעבר לפאנל נשים בחזית הסייבר שהתקיים כחלק מאירוע נשים בחזית 2019 של אתר Saloona.
באירוע השתתפו נשים בכירות בתחום הסייבר, ודנו בין היתר בשאלת הגדלת מספר הנשים בתעשייה שניזונה מצינורות 8200 ואיך מייצרים מסלולי הכשרה עוקפי צה״ל לתעשייה. כמו בדיונים אחרים בנושא, חזרנו בסוף לכך שבשביל לעשות שינוי גדול צריך להשפיע על צעירות בראשית מסלולן המקצועי.
תודה למשתתפות: שירי דולב (Shiri Dolev) ורויטל לביא כהן מ-NSO, האקרית והחוקרת קרן אלעזרי וסגן ניצב ענת סיגל, עורכת דין בהכשרתה שעומדת ביום בראש מדור הכוונה מקצועית סייבר במשטרת ישראל. תודה לכרמית וסלונה על האירוע Carmit Hoomash חנה רדו
לצפייה בפאנל:
לסיכום הפאנל באתר סלונה: http://bit.ly/womencybersaloona
Comments