אמ;לק: נשים הן הנפגעות העיקריות בשוק העבודה בתקופת הקורונה. כמה כותרות מהתקופה האחרונה ומחשבות על מה אפשר לעשות לקראת 2021
תקופת הקורונה ממשיכה לספק כותרות מטרידות לכל מי שאכפת לו ולה משיוויון מגדרי. נתחיל בכותרות מהימים האחרונים, ואז נעבור לעוד כמה מהתקופה האחרונה.
1. השבוע פירסמה חברת אינטל את הדו״ח השנתי שבוחן את ההתקדמות שלה במגוון תעסוקתי. למרבה הצער, בשנה שבה נשים בשוק העבודה ספגו פגיעה משמעותית, גם באינטל מדווחים על ירידה קלה בייצוג נשים בכוח העבודה האמריקאי שלה. כעת נשים מהוות 26.3% מהעובדים באינטל ארה״ב (ו-23.5% מהעובדים בתפקידים טכנולוגיים).
נכון, זו ירידה קלה - שתי נקודות האחוז, וגם נכון שבראיה גלובלית אינטל הצליחה לשפר במעט (4 נקודות האחוז) את ייצוג הנשים בחברה השנה בכוח האדם בכל העולם.
למה מעניין לדבר דווקא על אינטל בהקשר הזה?
כי היא אחת מענקיות הטכנולוגיה שהיו חלוצות באימוץ תוכניות להגדלת תעסוקת נשים ובכלל מגוון תעסוקתי, והיא גם משקיעה בכך סכומי כסף משמעותיים. ב-2015 התחייבה אינטל להשקיע 300 מיליון דולר במאמצים בתחום המגוון התעסוקתי. מוקדם יותר השנה הודיעה אינטל שהיא מתכוונת להגיע לתעסוקה של נשים ב-40% מהתפקידים הטכנולוגיים בחברה עד שנת 2030 ושהיא מעוניינת להכפיל את שיעור הנשים והמיעוטים שמועסקים בתפקידים בכירים. הדו״ח שפורסם השבוע ממחיש כמה קשה ומאתגרת תהיה הדרך ליעד שאפתני זה. אבל הנקודה ברורה - קשה להביא לשיפור משמעותי בתעסוקת נשים גם כשיש מדיניות מוגדרת שנועדה לטפל במצב.
איך מציעים באינטל להתמודד עם המצב ובכל זאת לשפר את המגוון המגדרי?
דון ג׳ונס, שמנהלת את תחום ה-diversity and inclusion באינטל (לאחר שמנהלת התחום הקודם הודיעה שהיא עוזבת כדי להוביל את תחום הדייברסיטי בחברת אפל) פירסמה טור תחת הכותרת ״חובה עלינו לשתף פעולה - לא להתחרות - על מגוון תעסוקתי״. לדבריה יש צורך בשיתוף בין חברות בתעשייה של נתונים, תרבות, מדיניות, יוזמות ופתרונות לבעיות. ״יתכן וזה מתקדם לאט יותר ממה שהיינו רוצים, אבל לפחות השיחה על השולחן״ אמרה לתקשורת ג׳ונס.
מוקדם יותר השנה אפל הכריזה על הקמת קרן בגודל 100 מיליון דולר לצדק גזעי ושיוויון.
2. המצב של אינטל לא ייחודי והדרך לשיוויון מגדרי וגזעי עוד ארוכה.
השבוע פורסם כי פינטרסט תשלם 2.5 מיליון דולר לארגונים שמקדמים נשים וקהילות לא מיוצגות בתעשיית ההייטק, כחלק מהסכם פשרה עם ה-COO שלה לשעבר, פרנסואז ברואר. 20 מיליון דולר נוספים תשלם פינטרסט לתובעת, שטענה לסביבת עבודה מיזוגנית ועוינת, באחד מההסכמים הגדולים ביותר שפורסמו בתביעות של אדם פרטי על אפליה מגדרית. הניו יורק טיימס חשפו את הסיפור.
3. גם בישראל פורסמו השבוע כותרות לא מעודדות בתחום המגדרי.
ייצוגן של נשים במקצועות יוקרתיים כמו רפואה ומשפטים יורד בשנים האחרונות, כך לפי דו״ח מדד המגדר 2020 שפירסם אתמול מכון ון ליר. כך למשל, שיעור עורכות הדין ירד מ-47% מכלל עורכי הדין ב-2016 ל-44% ב-2018, השנה האחרונה אליה מתייחס המדד שפורסם.
מנהלת מרכז המידע 'יודעת' על נשים ומגדר ואחת מעורכות המדד, הדס בן אליהו, הסבירה לכלכליסט שייצוג הנשים במקצועות היוקרתיים נובע מהנטל השקוף האדיר שנופל על נשים בישראל, כמו טיפול בילדים ועבודות בבית, שנובע מהפיריון הגבוה מאוד בישראל (בהשוואה לכל מדינה מערבית אחרת). לפי הנתונים המופיעים בדו״ח שיעור הגברים המבצעים עבודות שקופות לא עלה בתקופת הקורונה. נשים הן גם עניות יותר, ולפי הדו״ח הן 62% ממקבלי קצבאות הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי - והמצב צפוי להחמיר לאור הקורונה שגרמה לכך שנשים פוטרו או הוצאו לחל״ת יותר מגברים.
4. גם בעולם הקורונה פוגעת בנשים.
בספטמבר פירסמו Lean In ומקינזי סקר לפיוי 2 מיליון נשים שוקלות לצאת לחל״ת או לעזוב את עבודתן בעקבות הקורונה. ההשפעה חזקה יותר בקרב נשים שיש להן ילדים מתחת לגיל 10. כך למשל, 23% מהאמהות לילדים מתחת לגיל 10 שוקלות לעזוב את שוק העבודה לפי הסקר. המשמעויות ארוכות הטווח חמורות - פחות נשים יתקדמו לעמדות הנהלה והפערים המגדריים בשוק העבודה יגדלו. הסקר הראה שהפגיעה היא בנשים בכל הדרגים, והראה כי נשים בתפקידי ניהול בכירים סובלות מתסמיני שחיקה גבוהים יותר מאשר מקבילהן הגברים בתקופה זו. לדו״ח המלא.
5. המשבר הנוכחי זכה לכינוי 'she-cession' (שילוב של המילים she=היא, ו-recession=משבר כלכלי). המגיפה מחקה הישגים של 50 שנה של נשים בתחום העבודה לפי נייר עבודה שפירסמו ב-LBJ School באוניברסיטת אוסטין בטקסס שמציע תוכנית עבודה כיצד לטפל במצב הנוכחי. לפי כותבי הדו״ח השפעת המשבר על נשים היא דיס-פרופורציונאלית. כצפוי, ההשפעה על נשים שהן חלק מקבוצות מיעוט ההשפעות אפילו קשות יותר. בין ההצעות של כותבי התוכנית לקובעי המדיניות הוא לטפל במסגרות טיפול בילדים ברות השגה ולשפר את ההתאמה בין השינויים בשוק העבודה לטיפול בילדים. לנייר המלא.
אז מה השורה התחתונה?
למרבה הצער, אנחנו רחוקים משיוויון בעולם העבודה. מצער לראות שגם בחברות, כמו אינטל, שבאופן מודע משקיעות משאבים בתחום, אין התקדמות ממשית. בתחום כמו ההייטק המאמץ צריך להיות ממוקד בשני ערוצים מקבילים: הראשון ארוך טווח והוא להגדיל את כמות הנשים שנכנסות לתחום. זה לא יעזור - החברות יוכלו לגייס רק נשים שיש להן הכשרה מתאימה, ולכן צריך להשקיע בעידוד תלמידות כבר בגילאי בית ספר. המאמץ השני, וזהו המקום שבו לחברות ולמעסיקים יש מקום מרכזי, הוא לשמר נשים שכבר עשו את הדרך ונכנסו לתעשייה. שם יש הרבה מה לעשות כדי לייצר סביבת עבודה נעימה יותר, שיוויונית יותר וכזו שמתאימה גם לצרכים של הורים. אולי זה נשמע לא פמיניסטי לדבר על זה - אבל זהו אחד הגורמים המסבירים העיקריים למיעוט נשים בתחום ותקופת הקורונה רק חידדה את זה. חייבים לשים את זה על השולחן, רוב נטל הטיפול בילדים, גם ב-2020, נופל על נשים ובמדינת ברוכת ילודה כמו בישראל זה אפילו יותר משמעותי.
הבשורות הטובות שחלק גדול מהשינויים הללו יכולים להיעשות על ידי הגברת מודעות ולא דורשים השקעות גדולות. לקראת 2021 בואו נוודא יחד שהקורונה לא מוחקת את הישגי העשורים האחרונים, ונמצא את הדרכים דווקא למנף את התקופה להגדיל את השיוויון. כולם מרוויחים מזה. בסוף, זה טוב לעסקים.
בתמונה: הקורונה לא תישבור את וונדרוומן ;)
לעוד עידכונים בתחום השיוויון המגדרי בהייטק, ובכלל, עיקבו אחרי אישה בהייטק בפייסבוק או הירשמו לעידכונים כאן באתר womanintech.net