החזרה לעידן הבבונים?
הלילה הצטרפה גוגל לשורה מתארכת של חברות שהודיעו על ביטול התוכניות שלהן בתחום הגיוון וההכללה. במקרה של גוגל, היא ויתרה על היעד לגייס עובדים ועובדות מאוכלוסיות בתת ייצוג. היא גם הסירה משפט שנכלל בדיווחים קודמים שלה לבורסה לפיו החברה “committed to making diversity, equity, and inclusion part of everything we do.”
לפני חודש הייתה זו פייסבוק שהחליטה להפסיק להציב יעדים לגיוס אוכלוסיות לא מיוצגות ולסגור תוכניות גיוון. הבורד של פייסבוק הלך אחורה גם הוא מבחינת הגיוון המגדרי: מבורד שהיו בו 44% נשים, ייצוג הנשים ירד ל-23%. כלומר, ממצב של קרוב לשיוויון לפחות מרבע. תחשבו על זה רגע.
והנה עוד כמה חברות אמריקאיות שביטלו או צמצו את תוכניות הגיוון שלהן בתקופה האחרונה: אמאזון, בואינג, מקדונלדס, טרגט, וולמארט. התירוץ, לכאורה, הוא שינוי בסביבה המשפטית.
זה כואב לי במיוחד באופן אישי. כשהקמתי ב-2019 את הפעילות של אישה בהייטק המטרה שלי הייתה לקדם שיוויון מגדרי בהייטק באמצעות הכשרות ומתן כלים לחברות הייטק, בדגש על ההשפעה של הדרג הניהולי (שבהייטק כולל בעיקרו גברים).
הראשונות שהיו שם כשיצאתי לדרך היו החברות הרב לאומיות. הן הבינו את החשיבות העסקית וגם החברתית בתחום הגיוון. הן גילו אחריות והבינו שיש להן חלק בשינוי ושיפור המצב. הן השכילו להקצות תקציבים וכח אדם במיוחד לטובת העניין, והציבו יעדים בתחום. שורה ארוכה של מחקרים מוכיחה שכדי לוודא שאכן יש התקדמות בתחום הגיוון - חייבים למדוד. כמו בכל תחום - אם לא נדע מה המספרים, איך נדע מה מצבנו? איך נדע שהשתפרנו? איך נדע מה דורש שיפור?
וכעת, חלק משמעותי מאותן חברות הן הראשונות לוותר על תוכניות ויעדי הגיוון שלהן.
ולא, לצערנו, זה לא קורה בגלל שהיעד הושג והגענו לשיוויון.
בתקשורת הכלכלית האמריקאית מייחסים את הצעדים שנוקטות החברות ל-Trumpward. כלומר, צעדים בכיוון מדיניות טראמפ (שהתחילו לקבל ביטוי חודשים ארוכים לפני שהוא עלה לשלטון). לא מפתיע לגלות ש״צוות היעילות״ בממשל האמריקאי בראשות אלון מאסק (DOGE), מתגאה בכל יום בכך בסגירת תקציבים ממשלתיים לתוכניות גיוון והכלה או הפסקת מנויים לכלי תקשורת כמו NYT או פוליטיקו.
אם זה עוד לא היה ברור: אנחנו הולכים (ובוודאי הולכות) אחורה בכל מה שקשור לגיוון מגדרי. זו כמובן תופעה שניתן לראות ביטויים שלה בכל מה שקשור לקידום אוכלוסיות גיוון (קרי קבוצות מיעוט), ובכל מה שקשור לערכים של שיוויון.
כמו שאמרה לי מישהי כמה חודשים אחרי פרוץ המלחמה: ״חזרנו לעידן הבבונים״. היא התכוונה לתחושה שנשים יותר מודרות, השיח יותר שוביניסטי ואלים, ושנשים הן לא חלק מקבלת ההחלטות - ושכל זה לגיטימי. כמו בארה״ב, גם בישראל, על רקע המלחמה, ובהיעדר נשים במוקדי קבלת ההחלטות בנוגע לניהול המלחמה והחיים במדינה (עם ממשלה שמצב הנשים בה קטסטרופה) - המצב רע.
זה צריך להדאיג כל אחד ואחת שאכפת להם משיוויון, ומחברה שהיא מכילה וטובה יותר.
אז ממש בעוד חודש, כשנהיה בשיא פסטיבל ״יום האישה הבינלאומי״ (וכן,גם אני אהיה חלק ממנו, עם הרצאות, נתונים והכל) - תזכרו את התמונה הגדולה, באיזו תקופה אנחנו, ומה כל אחד.ת יכול.ה לעשות כדי לשפר את המצב בכל זאת.
זו לא תקופה חגיגית, זו תקופה מדאיגה.
ובצד של החברות, חשוב לחזק קולות כמו של אפל, מיקרוסופט וסיילספורס שיצאו בהודעות שמחזקות את המחוייבות שלהן לפעילות בתחום הגיוון.
כי גיוון הוא טוב לעסקים, וטוב באופן כללי, ויש לנו עוד דרך ארוכה עד לשיוויון. בימים האלה, נראה שהיא התארכה.
Comentários