על שקיפות, שיוויון מגדרי והקשר ביניהם. והיום: למה צמצום פערי שכר זה הדבר הנכון לעשות וגם הדבר שלקוחות מענישים חברות שלא מטפלות בו?
השבוע התפרסם ב-Harvard Business Review מאמר שסיכם שורה של ניסויים ומחקרים שבחנו כיצד לקוחות מתייחסים לחשיפות וגילויים הקשורים לפערי שכר ואיך ההתנהגות שלהם משתנה. ברקע למאמר, חקיקה בריטית מ-2018 של תקנות שהחלו לחייב שקיפות בנוגע לפערי השכר בהן (אבל זה רלבנטי לכולם, גם בישראל הקטנה).
בשורה התחתונה (או ״אמ;לק״ לממהרים): זה לא סוד שקיימים פערי שכר מגדריים, אבל ברגע שהם נחשפים ברמת החברה הבודדת, יש לכך השפעה משמעותית על התחושות של לקוחות בנוגע למוצרים - כשישנם פערי שכר גדולים יותר לקוחות מפרסמים פוסטים שליליים על החברות ברשתות החברתיות, מעריכים את המוצרים פחות ויגלו פחות רצון לקנות אותם. על נשים ההשפעה הזו אפילו יותר חזקה. לכן חברות שרוב הלקוחות שלהן הן נשים נפגעות בצורה משמעותית יותר מחשיפת פערי שכר של העובדים והעובדות.
ככל שאנחנו מתקדמים לכיוון של שקיפות - בין אם באמצעות שינויי חקיקה או יוזמות פרטיות (כמו גלאסדור ויוזמות אחרות לשיתוף מידע של עובדים) - חברות צריכות להבין שסגירת פערי השכר זה לא רק הדבר הנכון, הצודק והמוסרי לעשות - זה כדאי להם גם מבחינה עסקית. וצריך להתחיל לעשות את התיקון וההתאמות כבר היום ולא לחכות.
ועכשיו בהרחבה:
בחלק הראשון של המחקר, החוקרים ניתחו מעל ל-90 אלף ציוצים בהם הוזכרו חברות בריטיות שחשפו את פערי השכר בהן בעקבות הרגולציה מ-2018. לפני החשיפה לא היה מתאם בין הסנטימנט של הלקוחות כלפיהן לבין פערי השכר. אבל אחרי פירסום הפערים החוקרים גילו שישנו סנטימנט שלילי יותר בציוצים בהם הוזכרו חברות עם פערי שכר גדולים יותר לעומת פוסטים על חברות בהן פער השכר קטן יותר. כלומר פרסום המידע השפיע על ההתייחסות לחברות ברשתות החברתיות.
בשלב הבא, החוקרים ערכו סדרה של ניסויים כדי לבחון כיצד חשיפת מידע בנושא פערי שכר משפיע על התנהגות הלקוחות ועל ההערכה שלהם את המוצר.
בניסוי אחד הם העמידו למכירה פומבית גיפט קארד של חברה. המחיר שהנסיינים היו מוכנים לשלם עבור הכרטיס ירד ב-12% לאחר שהנסיינים נחשפו למידע על פערי השכר בה. בניסוי אחר המשתתפים יכלו לבחור בין גיפט קארד של החברה שהם קראו מידע שקשור עליה. הסבירות של נסיינים שקראו על פערי שכר באותה חברה יבחרו את הגיפט קארד שלה היה נמוך ב-32% בהשוואה לנסיינים שקראו חדשות על החברה שלא קשורות לפערי שכר.
למה הנסיינים הגיבו ככה? מה הקשר בין פערי שכר להעדפות רכישה של צרכנים?
החוקרים שאלו את המשתתפים בניסוי איך הם מרגישים אחרי שקראו על פערי השכר. התחושות שהמשתתפים ציינו וחזרו על עצמן היו ״תחושת חוסר צדק״ ו״זעם״. החוקרים מציעים שהרגשות הם חלק מרכזי בשינוי הסנטימנט כלפי החברות ובשינוי התנהגות הקנייה.
ועוד אנקדוטה מעניינת מהמחקר, שיכולה לשמש את מי שעוסקות ועוסקים בשיוויון מגדרי: זה משנה איך מציגים את פערי השכר. לפי מחקר קודם של החוקרים, אנשים מבינים ומגיבים יותר כאשר מציגים את פערי השכר באמצעות כסף (לדוגמה - ״אישה מרוויחה 70 אגורות על כל שקל שמרוויח גבר״) לעומת הצגה של פערי השכר באחוזים (״פער בשכר השעתי של נשים נמוך ב-30% בהשוואה לזה של גברים). ההסבר שלהם הוא שזוהי הצגה יותר ברורה ואינטואיטיבית לקהל הרחב.
ומה בישראל? החקיקה בישראל בתחום שקיפות השכר מדשדשת לה לאיטה. באוגוסט 2020 הכנסת חוקקה חוק שמחייב חברות פרטיות שמעסיקות מעל ל-518 עובדים (מאה פעמים חמסה ועוד ח״י) לפרסם דו״ח שנתי על פערי השכר המגדריים בארגון באחוזים ולפי קבוצות עובדים. ביוני 2022 החברות ידרשו לפרסם בפעם הראשונה את הדו״חות.
אבל אל תעצרו את נשימתכם - קודם כל, כפי שקבע החוק, רק חברות גדולות יחסית נדרשות לעמוד בדרישה. אז למשל סטארטאפים שעוד מעסיקים מאות נמוכות של עובדים בישראל - לא יחוייבו בחשיפת הנתונים. בנוסף, החוק לא קבע שום סנקציות על ארגונים שלא יפרסמו את המידע. אז התמריץ של חברות לשתף את המידע, בטח כאלה שהנתונים לא יחמיאו להן, הוא די מוגבל. בכל מקרה, העולם מתקדם לשם, ויש פלטפורמות, למשל לוחות אקסל שיתופיים שכוללים נתוני שכר של עובדי קרנות הון סיכון, שלא מחכות לחקיקה וכבר היום חושפות את המידע הזה.
המלצות לסיום:
אל תחכו לרגולציה שתחייב אתכם לפרסם את פערי השכר אצלכם, בסוף אי אפשר יהיה להמנע מכך, והמידע יפורסם (מרצונכם או שלא) - התחילו לטפל בבעיה כבר היום. כמו שראינו, זה גם צודק וגם טוב לעסקים.
נהגו בשקיפות - והתייחסו להתקדמות שכבר עשיתם בתחום והצעדים שעליכם עוד לעשות.
החוקרים שכתבו את המאמר: Tobias Schlager, Bhavya Mohan, Katy DeCelles, and Michael Norton
לעוד תכנים בנושא שיוויון מגדרי עקבו אחרי עמוד אישה בהייטק, ושלכולנו יהיה שבוע שיווני ושמשי