חצי שנה לתוך המלחמה, ואני רוצה לתת את הבמה לקבוצה שכבר ביום הנורא של ה-7 באוקטובר התגלתה כאמיצה וחשובה, ומאז ועד היום יש לה חלק משמעותי במלחמה והיא מושפעת ממנה מאוד. ובכל זאת, הקבוצה הזו מקבלת יחסית מעט חשיפה ומקום כקבוצה מסביב לשולחנות קבלת ההחלטות. אני מדברת כמובן על נשים בישראל מאז השבעה באוקטובר.
כבר ביום הראשון למלחמה, התגלו נשים גיבורות שמילאו תפקיד משמעותי, מרכזי והירואי בנגב המערבי - אם זו עמית מן זכר צדיקה לברכה, החובשת הגיבורה מבקיבוץ בארי שהצילה תושבים עד נשימתה האחרונה, ענבל ליברמן, הרבש״צית של קיבוץ ניר עוז שברצף החלטות נבונות שקיבלה ברגעים הראשונים הצילה את חיי תושבי הקיבוץ שלה, או לוחמת מג״ב, רפ״ק שפרה בוכריס שהצילה עשרות מבלים מאיזור רעים ועוד ועוד ועוד.
לקראת יום האישה, שצוין במהלך חודש מרץ, הבנתי שהשנה אי אפשר לדבר על הנושאים ה״רגילים״ של יום האישה (שהם עדיין חשובים כמובן, אבל הלב והראש במקום אחר). לכן, יצאתי למסע בעקבות נשים במלחמה הזו, וצללתי גם להיסטוריה של נשים במלחמות ישראל. ככה נולדה גם ההרצאה החדשה ״נלחמות כמו לביאות: נשים בישראל 2024״.
אז בקצרה, אחרי חצי שנה למלחמה - כמה תובנות על נשים במלחמה הזו:
1. נשים ממלאות תפקיד חשוב והיסטורי במלחמה הזו
כמעט 20% ממשרתי המילואים, בגיוס שכלל בסך הכל כמעט 300 אלף איש ואישה, היו נשים. זה אמנם ״רק חמישית״ מהמגוייסים - אבל זה מספר חסר תקדים. אגב, כ-3,000 מהן אמהות.
בנוסף, באף מלחמה בתולדות ישראל לא היו כל כך הרבה נשים בחזית ובתפקידי לחימה. במלחמה הזו היו נשים על שטח עזה במגוון של תפקידים - על D9, כרופאות שליוו את הכוחות, וכלוחמות בגדודים שתימרנו על אדמת עזה.
אנקדוטה: רגע לפני שבעה באוקטובר ציינו 50 שנה ליום כיפור. כששאלנו למה לא היו נשים על הבמות באירועים לציון חמישים שנה למלחמה הארורה ההיא, אמרו לנו שלא היו אז נשים בחזית. ואכן, באמת עם פרוץ המלחמה הרחיקו את הנשים שהיו קרובות לחזית.
2. תוך כדי המלחמה, נשים שברו ושוברות תקרות זכוכית
מאז תחילת המלחמה נשים הגיעו לראשונה למגוון עמדות. סא״ל ג׳ למשל מונתה לראשונה למפקדת בסיס בחיל האויר (עובדה), ופורסם שתקודם לדרגת אל״מ. היא כבר שוברת תקרות זכוכית סדרתית, אחרי שבעבר הייתה לאישה הראשונה שמונתה למפקדת טייסת מבצעית. בחיל הים, הגיעה לראשונה בוגרת של קורס חובלים לדרגת סא״ל. תוך כדי המלחמה נשים השתתפו לראשונה ביום גיבוש לסיירת מטכ״ל והתגייסו ל-669.
3. כל אישה בחזית היא גם מודל לחיקוי ומגדלור לנשים סביבה
הנשים בחזית והנשים שמתקדמות תוך כדי הלחימה לא מגיעות רק להישגים אישיים. הן גם סוללות את הדרך לנשים שנושאות אליהן עיניים ומראות להן שזה אפשרי. איך אני יודעת שזה זורע השראה בנשים אחרות? כי אני מסתכלת על נתוני הגיוס של נשים לתפקידי לוחמות אחרי שבעה באוקטובר, ורואה את העליה שם. לפי דו״צ, 12% מסך המתגייסות לתפקידי לוחמה לנשים במחזור הגיוס של נובמבר-דצמבר 2023, ביקשו להתגייס לתפקידי לחימה מאז תחילת המלחמה ובכל מקצועות הלוחמות בגיוס זה היה ביקוש הגבוה מ-100%.
אנקדוטה: ח״כ נעמי חזן ממרצ יזמה תיקון לחוק שירות הביטחון. התיקון היה פשוט וקבע כי "המשרת בשירות סדיר יוצב לתפקיד על-פי כישוריו ולא על-פי מינו". מרתק לקרוא את דיוני הכנסת בנושא משנות התשעים, ולראות שהטיעונים והמתנגדים (היי יהדות התורה) לא כל כך השתנו מאז. באותה תקופה המדינה סערה סביב בג״ץ אליס מילר, שסללה את הדרך לנשים לקורס טיס. בריאיון, שנחשפתי אליו בסדרת המופת ״הנבחרות״ של כאן, שואלת דליה מזור את חזן ״זה נשמע יותר כמו קוריוז, מאשר כמו דבר אמיתי. את רואה אישה יוצאת בתקיפה לדמשק?״. ובכן, ב-2023 נשים הוכיחו שאישה לא רק יכולה להטיס, אלא גם להחזיר ילדים חטופים מעזה. זה לגמרי הדבר האמיתי.
ככה נראית טייסת שמחזירה ילדים חטופים:
4. הסיטואציה של נשים במלחמה גם מייצרת אתגרים חדשים
המצב החדש שנוצר, יצר גם אתגרים חדשים. למשל, האקדמיה ללשון העברית נדרשה לשאלה איך נכון לומר בעברית ״חלל צה״ל״ לנשים שנפלו במלחמה (התשובה: חללת צה״ל, ובנפרד: חללה). גם יש כמות גדולה של נכות צה״ל שנפצעו במלחמה, שצריך לתת להן מענה מותאם בשיקום לצרכים הייחודיים שלהן.
5. למרות החשיבות הגדולה של נשים במלחמה: הן כמעט ונעדרות ממוקדי קבלת ההחלטות שקשורים במלחמה
מה חסר בתמונה הזו של קבינט המלחמה?
צילום: קובי גדעון, לע"מ
אז אחרי שחגגנו את ההישגים הגדולים נשים במלחמה, צריך להסתכל למציאות בעיניים: בשטח כבר מתחיל להיות שיפור, אבל חצי שנה לתוך המלחמה נשים ממשיכות להיעדר המוקדי קבלת ההחלטות שקשורים למלחמה. בקבינט המלחמה אין אף אישה. ובכלל, יותר מדי החלטות שקשורות למלחמה הזו - בחזית ובעורף - התקבלו בלי נשים מסביב לשולחן קבלת ההחלטות. זה מאוד משמעותי, כי כפי שכבר אפשר להבין - נשים הן חלק בלתי נפרד מהמלחמה, ומאוד מושפעות עליה.
6. ואי אפשר בלי לדבר על התפקיד המשמעותי של נשים בעורף
בסופו של דבר, המציאות של רוב הנשים במלחמה הזו היא לא בחזית, אלא בעורף. משרתי המילואים השאירו בבית כמעט 100 אלף בני ובנות זוג. למעשה, 97% מהן נשים - 17 אלף מהן עצמאיות, 5,000 מהן גרושות. הקבוצה הזו משלמת מחירים מכל הסוגים: נפשיים, פגיעה בתעסוקה ופגיעה כלכלית. כשהתחילה המלחמה ונסגרו מוסדות החינוך, הנשים האלה נשארו לבד עם ילדים בבית בלי מסגרות. וגם כשחזרו המסגרות, הן נדרשו לשאת לבד את הטיפול בילדים וניהול משק הבית - במקביל לניהול החיים שלהם, הקריירה וכמובן הדאגה ליקרים שנמצצאים בחזית.
״נשות המילואמניקים״ התארגנו והרימו ראש. זו אוכלוסיה שקופה יחסית, שלא היו מספיק ערים לצרכים שלה ולהשפעות ההחלטות שמתקבלות עליה (ולאחר שניהלו מאבק, מצבן השתפר). הן לא נתפסות גיבורות כמו בני הזוג שלהן בחזית, אבל בלעדיהן, אלו לא היו יכולים לצאת להגן על המולדת. אז אם יש סביבכם נשות מילואמניקים, במקומות העבודה ובכלל - תהיו ערים לצרכים שלהן, ולהתמודדויות שלהן, גם אם הן לא קיבלו צו 8.
7. בשורה התחתונה: מה צריך לעשות?
יש עוד מחירים ומשמעויות לנשים במלחמה. למשל, נשים היו עיקר המפוטרות והמחול״תות בשבועות המלחמה הראשונה. בכלל, במצבי חירום - נשים משלמות מחירים משמעותיים. על רקע מגיפת הקורונה אפילו התכנסה וועדה מייעצת למטה לביטחון לאומי על הטמעת חשיבה מגדרית בעת גיבוש מדיניות במצבי חירום לאומיים.
בד״ח הוועדה נכתב:
״אין הדעת סובלת שהעדר המודעות והקשב לנושא המגדרי, והעדר ייצוג הולם לשרות בוועדות בהן מתקבלות ההחלטות בחירום יובילו להמשך הפגיעה הבלתי פרופורציונאלית בחמישים אחוז מאוכלוסיית המדינה. השלמה עם מציאות זו מהווה השלמה עם ליקוי משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות ברמה הלאומית״.
עוד נכתב במסקנות הדו״ח:
״צפוי שגם במשבר החירום הבא ציבור הנשים בישראל יהיה פגיע ביותר במהלך המשבר וצפוי שיחווה קושי בחזרה לתפקוד נורמטיבי בסיום המשבר״.
ובכן, נחשו מה - משבר החירום הבא הגיע, הכתובת הייתה על הקיר, שום המלצה לא יושמה - ושוב נשים נפגעו במשבר ואנחנו שוב לא מיוצגות בוועדות בהן מתקבלות ההחלטות.
כמו שקיימת חשיבה על קבוצות אוכלוסיה אחרות - צריך להבין שגם כנשים אנחנו מושפעות ממצבי חירום - כלכלית, נפשית, תעסוקתית. יש מה לעשות. הצעד הראשון הוא להכניס נשים למוקדי קבלת ההחלטות. היום.
---
יש עוד הרבה מה להגיד, וללמוד מהמצב, והרבה מה שכולנו יכולים ויכולות לעשות. אבל נשמור משהו להרצאה :)
מוזמנים ומוזמנות תמיד לדבר איתי אם זה מעניין אתכם.ן
